דחיית עתירה לביטול מינויו של יוסף לפיד ליו"ר מועצת יד ושם בטענה לזיקה פוליטת ולפגיעה ברגשות

1.        בעתירה שלפנינו, מבקש העותר להורות על ביטול מינויו של המשיב 5, מר יוסף לפיד, לתפקיד יושב ראש מועצת יד ושם. אלו הן עיקרי הנתונים הצריכים לעניין. לפי תקנון יד ושם, התשכ"ט - 1968 (להלן - התקנון) שהותקן מכוחו של סעיף 7(1) לחוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם, התשי"ג- 1953 (להלן - חוק זיכרון השואה והגבורה), מתמנה יושב ראש יד ושם בידי ראש הממשלה, באישור הממשלה. נוכח היותו של יד ושם תאגיד סטטוטורי ונוכח זהותו של הגורם הממנה, חלה על המינוי הוראת סעיף 60א(א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה - 1975 (להלן - חוק החברות הממשלתיות או החוק), המחילה על המינוי הוראות שונות בחוק, וביניהן הוראת סעיף 18ב לחוק שעניינה בדיקת המינוי על ידי הועדה לבדיקת מינויים (להלן - הועדה), וכן הוראת סעיף 18ג(א), הקובעת כי מקום בו מצאה הוועדה כי מועמד לכהונה הוא בעל זיקה אישית עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה, לא תמליץ על מועמדותו זולת אם נמצא כי הוא בעל כישורים מיוחדים בתחומי פעילותו של התאגיד הרלוונטי. 

2.        ביום 21.6.06 פנה יועץ ראש הממשלה ללשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה בנוגע למינויו של המשיב 5 לתפקיד הנדון, וביקש להתחיל את תהליך בדיקת המינוי. בהמשך הועבר ללשכת היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שאלון שמולא על ידי המשיב 5 וקורות חייו, בליווי בקשה לבדוק את עמידתו בתנאי הכשירות לכהונה במועצה. ביום 4.7.06, העבירה היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה את הפניה, השאלון וקורות החיים למזכירות הועדה. היועצת המשפטית אישרה במכתבה מאותו יום כי המשיב 5 ממלא אחר דרישות הקבועות בתקנון ובחוק זכרון השואה והגבורה ויכול לכהן כיושב ראש מועצת יד ושם. בצד האמור הבהירה היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה כי האישור אינו מתייחס לעמידתו של המשיב 5 בדרישת חוק החברות הממשלתיות. היא הוסיפה וציינה את זיקתו האישית של המשיב 5 לראש הממשלה, כפי שציין המשיב 5 בשאלון שמילא.

3.        ביום 10.7.06 קיימה הוועדה דיון בנושא מינויו של המשיב 5. בדיון נטלו חלק יו"ר הועדה, גב' טנה שפניץ (בעבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה - משפט אזרחי), וכן נציגי הציבור, מר אורי מרום ומר משה ויגדור. הועדה הגיעה למסקנה כי המשיב 5 עונה על דרישות חוק החברות הממשלתיות: הן על דרישת ההשכלה, בהיותו בעל תואר ראשון במשפטים, והן על דרישת  הניסיון של כהונה בתפקידים בכירים. בנוגע לקיומה  של הזיקה בין ראש הממשלה למשיב 5, המחייבת - לפי הוראות החוק - כישורים מיוחדים לתפקיד המוצע, קבעה הועדה כך: "הוועדה מצאה שהמועמד בעל כישורים מיוחדים. המועמד הוא ניצול שואה בעצמו אשר פרסם ונתן הרצאות רבות בנושא השואה. המועמד כיהן כשר המשפטים, אשר קידם בין השאר את חוק נכסים של נכסי שואה, שמטרתו החזרת הרכוש לצאצאים של נספי השואה. בנוסף כיהן המועמד כמנכ"ל רשות השידור והיה פעיל במשך שנים כעיתונאי. הכישורים הנדרשים לתפקידים אלה הינם רלבנטיים לפעילות ביד ושם ועשויים לתרום לתפקודו כיושב ראש המועצה". הוועדה מצאה אפוא, כי המשיב 5 כשיר לכהן כחבר וכיו"ר מועצת יד ושם, והודיעה על החלטתה לראש הממשלה. ביום 16.7.06 החליטה הממשלה (לפניה הונחו הצעת החלטה לאישור המינוי, מכתבי היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה ויו"ר הוועדה, וכן קורות החיים של המשיב 5), לאשר את מינויו של המשיב 5 לתפקיד יושב ראש מועצת יד ושם.

4.        להחלטה זו מכוונת העתירה. העותר טוען, כאמור, כי דין מינויו של המשיב 5 להתבטל. טענתו העיקרית של העותר הינה כי בשל התבטאויותיו של המשיב 5 בנוגע ליהודים חרדים הוא אינו ראוי לתפקיד יושב ראש מועצת יד ושם, וכי המינוי פוגע ברגשות הציבור. עוד נטען, כי הליכי המינוי נגועים בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, וכי המינוי נעוץ בקשריו הפוליטיים והאישיים של המשיב 5. לבסוף נטען, כי זה האחרון מילא את השאלון שהובא לבחינת היועצת המשפטית והועדה באופן מטעה, וכי התשתית שהונחה  לפניהם ושימשה בסיס למינוי היתה חלקית ולא מלאה.

           המדינה טוענת מנגד, כי המינוי נעשה כדין, תוך הפעלת שיקול דעת סביר, ולאחר בדיקה מקצועית של הועדה לבדיקת מינויים. עוד מציינת המדינה, כי הועדה אף ביקשה, לאחר הגשת העתירה, התייחסות נוספת של המשיב 5 לטענות העותר, וההבהרות שהוגשו מטעמו הניחו את דעתה של הועדה (תגובה משלימה מטעם המדינה מיום 11.9.07).

5.        לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, לא מצאנו עילה להתערבות בהחלטה נושא העתירה. הוועדה מצאה כי למשיב 5 "כישורים מיוחדים" כמובנו של מונח זה בחוק החברות הממשלתיות. נוכח זיקתו העמוקה של המשיב 5, שהינו ניצול שואה, לפעילות שעניינה הנצחת השואה והגבורה, והתפקידים הציבוריים והמקצועיים אותם הוא מילא, לא מצאנו יסוד להתערב במסקנתה האמורה. נוסיף ונאמר, כי המשיבים לא העלימו עין מהתבטאויותיו של המשיב 5 עליהן מלין העותר, אולם להשקפתם, אין בעצם התבטאויות אלה, גם אם הן נתונות במחלוקת ציבורית ופוליטית, כדי לפסול אותו ממילוי תפקיד זה "כאשר החלטת הממשלה והעומד בראשה בענין זה, כמו גם בענינים אחרים, עומדת ותעמוד למשפט הציבור". נוכח הכישורים המיוחדים, עליהם עמדה הוועדה לבדיקת מינויים, ובחינת השיקולים כולם על ידי  הגורמים הממנים, לא מצאנו כי החלטת ראש הממשלה ואישור הממשלה, חורגים ממתחם הסבירות במידה המצדיקה התערבות בית משפט זה.

           אשר על כן החלטנו לדחות את העתירה.

           בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות.

           ניתן היום, ‏‏‏‏ה' תשרי, תשס"ח (17.9.2007).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il